#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזו פרשה קורא כה&quot;ג בע&quot;פ?</p><p dir='rtl'>ומה הוא אומר ומדוע?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט אינו גולל?	"בעשור שבחומש הפקודים.<p></p><p dir=""rtl"">דאין גוללים ס""ת בציבור מפני טורח ציבור.</p><p dir=""rtl"">ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן, שלא להוציא לעז על ס""ת.</p>"	<br>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע קורא כה""ג את עשור שבחומש הפיקודים על פה, ולא מביא ספר אחר? (2)<p></p><p dir=""rtl"">ולת""א מ""ש מר""ח טבת שחל להיות בשבת?</p>"	"א. משום פגמו של ראשון. ול""ד לר""ח טבת וכו' דהוא בתרי גברי, הכא בחד ואיכא פגם.<p></p><p dir=""rtl"">ב. משום ברכה שאינה צריכה.</p>"	<br>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ח' ברכות מברך כה&quot;ג אחר הקריאה? (8)</p><p dir='rtl'>ומה עשו אח&quot;כ ולצורך מה?	"על התורה, ועל העבודה, ועל ההודאה, ועל מחילת העוון.<p></p><p dir=""rtl"">על המקדש, על הכהנים, על ישראל, ועל שאר התפילה.</p><p dir=""rtl"">ואח""כ כל אחד מביא ס""ת מביתו וקורא בו, להראות נויו לציבור.</p>"	<br/>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרואה כה&quot;ג קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפים. מדוע?</p><p dir='rtl'>ומאי קמ&quot;ל 'לא מפני שאינו רשאי'?	"דדרך רחוקה ביניהם ומלאכת שניהם שווה.<p></p><p dir=""rtl"">וקמ""ל דלא נימא בזה אין מעבירין על המצוות, דאיכא הכא מצווה דברוב עם הדרת מלך.</p>"	<br/>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו קרבנות יוה&quot;כ כתובים בתורת כהנים (ויקרא) ואלו בחומש הפקודים (במדבר)?	ויקרא - [פר כה&quot;ג, ב' השעירים]. אילו ואיל העם.</p><p dir='rtl'>במדבר - פר העולה, שבעת כבשים, ושעיר חיצון.	<br>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי קרבים אילו ואיל העם ואימורי חטאת?</p><p dir='rtl'>ומתי קרבים פר העולה ושבעת כבשים ושעיר חיצון, לר&quot;א ולר&quot;ע?	"אילו ואיל העם ואימורי חטאת בטבילה שלישית, קודם הוצאת כף ומחתה.<p></p><p dir=""rtl"">פר העולה שבעת כבשים ושעיר חיצון, לר""א כולם עם תמיד של בין הערביים.</p><p dir=""rtl"">לר""א פר העולה ושבעת כבשים עם תמיד של שחר, שעיר חיצון אחרי אילו ואיל העם.</p>"	<br>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר&quot;א פר עולה ושבעת כבשים ושעיר חיצון עם תמיד של בין הערביים, ולר&quot;ע פר ושבעת כבשים עם תמיד של שחר. מה טעם המחלוקת?	לר&quot;א עביד ברישא אילו ואיל העם שבויקרא, ואח&quot;כ שאר הקרבנות שבבמדבר.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ע עושה אותם עם תמיד של שחר, דכתיב מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד בשאר רגלים, וילפינן יוה&quot;כ מינייהו.	<br/>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתיב באילו ואיל העם מלבד עולת הכיפורים, דהיינו שעיר חיצון.</p><p dir='rtl'>לכאורה משמע דשעיר חיצון קודם לאילו ואיל העם, ואיך א&quot;ש לר&quot;א דהוא קרב עם תמיד של בין הערביים?	"ר""א דריש למלבד, דעל מה שזה מכפר (טומאת מקדש שיש בה ידיעה בסוף ולא בתחילה) זה מכפר."	<br/>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לת""ק אליבא דר""ע פר העולה ושעיר חטאת ושבעה כבשים תמימים בני שנה קרבים עם תמיד של שחר.<p></p><p dir=""rtl"">מה דעת ר' יהודה בשמו? ודעת ר""א בר""ש בשמו? ובמאי פליגי?</p>"	"לר' יהודה אחד עם של שחר, וו' עם של בין הערביים. לראב""ש ו' עם של שחר, ואחד עם של בין הערביים.<p></p><p dir=""rtl"">דכתיב מלבד עולת הבוקר ומשמע בשחר, וכתיב ויצא ועשה את עולתו, ומשמע בין הערביים. לכן מחלקם.</p><p dir=""rtl"">ולר""י יעשה רק אחד בשחר, שלא יחלש וימנע מעבודת היום. לראב""ש אדרבה יעשה ו' בשחר קודם שיתעייף מעבודת היום. דלגבי עבודת היום ליכא למיחש דזריז הוא.</p>"	<br/>יומא דף ע		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי וראב&quot;ש פליגי אם האיל שבויקרא ובבמדבר הם אותו אחד.</p><p dir='rtl'>מ&quot;ט דרבי? ומה משיבו ראב&quot;ש?	"דכתיב איל אחד, שאינו אלא אחד.<p></p><p dir=""rtl"">לראב""ש מיוחד שבעדרו.</p><p dir=""rtl"">לרבי נפקא ממבחר נדריך.</p><p dir=""rtl"">וראב""ש אמר דחד בחובה וחד בנדבה וצריכי.</p>"	<br/>יומא דף ע		
